קצין נפגעים לשעבר במשטרת ישראל היה אחראי במשך 4 שנים רצופות על מסירת הודעות למשפחות על מות יקיריהן בתאונות דרכים. הוא מסך סך הכל 400 הודעות מוות. השנים הללו, היו לעדותו, שנים מטלטלות וקשות, ולא אחת הוא נאלץ לספוג קללות, איומים ומכות מבני משפחה ברגע הבשורה.

בערעור אותו הגיש הקצין באמצעות עו"ד יואב אלמגור, הוא מתאר כיצד פעמים רבות נאלץ לסחוב בן משפחה שהתעלף, כיצד היה שותף לשיקום הגופות לקראת הזיהוי, ליווי בני המשפחה בזיהוי עצמו וכן סידורי ההלוויה.

לדברי עו"ד אלמגור, עבודתו של קצין הנפגעים נעשתה תחת לחץ רב ובלתי פוסק, בסביבה טראומטית ובלתי צפויה, וגרמה לפרוץ תסמונת חרדה פוסט טראומטית חריפה ועימה גם מחלת יתר לחץ דם. לדבריו, סבל הקצין מסיוטים, פרצי בכי בלתי מוסברים ועוד.

הקצין הגיש לפני מספר שנים תביעה להכיר בו כנכה מערכת הביטחון לקצין התגמולים במשרד הביטחון, הן בגלל תסמונת הפוסט טראומה בה לקה, והן בגלל לחץ הדם. קצין התגמולים דחה את שתי התביעות. העו"ד הגיש שני ערעורים על החלטות קצין התגמולים לבית משפט השלום בחיפה, ביושבו כהרכב של ועדת ערר על החלטות קצין התגמולים – שם הוחלט לאחד את שתי התביעות.

לאחר שהשופט אפרים צ'יזיק שעמד בראש הרכב ועדת הערר רמז לאנשי קצין התגמולים כי בכוונתו לפסוק לטובת התובע, הגיעו הצדדים להסכמות – במסגרתן הוכרה הפוסט טראומה של הקצין כנכות מלאה בשל השירות.

על יתר לחץ הדם לא הגיעו הצדדים להסכמות, וביהמ"ש קבע כי למחצית מנכות זו אחראי השירות במשטרה, וכמחצית אחראי הרקע הבריאותי, הסביבתי והגנטי של התובע.